בית המשפט המחוזי בתל אביב התייחס ויישם לראשונה את חוק זכות יוצרים החדש מאז נכנס לתוקף.
בפסק דין ראשון מאז נכנס חוק זכות יוצרים החדש לתוקף (ת.א. 1022/04 The FA Premier Leaguw ltd נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט) חוזר בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ציפורה ברון) ומחזק את התפיסה לפיה על מנת לחסות תחת הגנת מטריית חוק זכות יוצרים אין די בהשקעת מאמץ, זמן או כישרון ביצירת יצירה אלא יש להראות כי ביצירה קיימות מידות של מקוריות ויצירתיות המעשירות את הציבור.
בבסיס המחלוקת עמדו התובעות, בעלות הזכויות בלוחות וטבלאות המשחקים של ליגות הכדורגל בבריטניה שטענו כי הנתבעת, המועצה להסדר ההימורים בספורט, העתיקה את התכנים המופיעים בלוחות אלה תוך הפרת זכויותיהן של התובעות.
בבואו לנתח את המקרה קבע בית המשפט כי למרות שהתובענה הוגשה טרם כניסתו לתוקף של החוק החדש, החוק החדש מדגיש ומבהיר את החוק והתקנות הישנים ולכן ניתח את המקרה גם לאורו של החוק החדש.
לדעתנו, ליישום זה של החוק החדש יחדיו עם החוק הישן חשיבות גדולה שכן הוא מהווה מעין "מזיגה" טבעית בין שני עידנים: מן התפיסה הוותיקה והארכאית של החוק הישן אל התפיסה המודרנית של החוק החדש המביאה בחשבון את תהליכי הגלובליזציה והפיכת מידע לזמין בכל מקום ושעה.
בית המשפט ניתח את המקרה לגופו, דחה את התביעה וקבע כי לוחות המשחקים מהווים "לקט" כהגדרת החוק החדש אשר אין ספק כי הושקע זמן ומאמץ בהכנתו. עם זאת הדגיש בית המשפט כי "המקוריות היא העיקר. לא די בהשקעה של מאמץ, זמן או כישרון כדי להצדיק הגנת זכות יוצרים".
בית המשפט קבע כי לוחות המשחקים של התובעת חסרים את מידות המקוריות והיצירתיות הנדרשות גם בתהליך יצירת היצירה, מאחר והם סודרו באופן בסיסי, טבעי ולא מקורי כאשר מופיע בו שם קבוצת הבית ושם הקבוצה המתארחת וביניהם מפרידה המילה "נגד".
במידע זה, כך נקבע בפסק הדין, אין מקוריות ויצירתיות המעשירות את הציבור ועל כן אין כל אינטרס ציבורי בהגנה עליו. בית המשפט הוסיף וקבע כי מאחר ומדובר ב"לקט", הגנת זכות יוצרים חלה על הסיווג, הסידור וההצגה של החומר המופיע בלקט, אך לא על החומר עצמו. העובדה כי קבוצה מסוימת תשחק נגד קבוצה אחרת בתאריך ובשעה מסוימים אינה עולה כדי הגדרת "יצירה" בחוק ומשכך אינה ראויה להגנתו.
לדעתנו קיים קושי ביישום פסק הדין שכן דרישת קיום מידות של מקוריות ויצירתיות "המעשירות את הציבור" הינה "דרישת סל" הניתנת לפרשנות רחבה מדי ולמעשה מותירה מספר שאלות פתוחות: מתי יצירה גורמת ל"העשרה" של הציבור ומהם הפרמטרים לבירור עצם קיומה? מיהו אותו הציבור הראוי להעשרה?! שהרי יכול שציבור מסוים יראה ביצירה כמקורית וחדשנית לעומת ציבור אחר שיראה אותה כחסרת כל ערך.
לדידנו, ראוי היה כי בית המשפט אשר נקט במינוח זה יגדיר מהם התנאים שבהתקיימותם ניתן להניח קיומו של יסוד "ההעשרה" שביצירה. זאת, על מנת שלא יקרו מצבים בהם יוצרים יפיקו יצירות תוך השקעת מקוריות, יצירתיות ומאמץ, ורק בשל דעתו של ציבור מסוים אשר אינו רואה עצמו כ"מועשר" ממנה, יישללו מהיצירות ההגנות אשר בחוק החדש.
לסיכום פסק הדין ראו: במאמר שלהלן.
לדיון מורחב בסוגיה בגישה הפוכה ראו: הסברו נ' לי-דן (תא (ת"א) 2469/02)
עורך דין. מסטרנט במשפט עסקי, עוסק בתחומי דיני הקניין הרוחני, האינטרנט והמשפט המסחרי. שותף במשרד דרורי - וירז'נסקי - אורלנד, עורכי דין
